תפוח אדמה

תפוח האדמה הוא צמח אשר מתאפיין בגבעולים רבים המתפתחים מפקעת האם. הגבעולים צומחים מ'עייני' הפקעת, הניצנים, משתרעים על הקרקע ושולחים גבעולים משלהם אל תוך הקרקע, שם הם מתפתחים לגבעול מעובה – הפקעת שאנו אוכלים. תפוח האדמה מושפע מאוד מתנאי הסביבה: גידולו בתקופה שבה הימים קצרים, לדוגמה, יביא להבשלה מוקדמת וליבול מועט יותר; טמפרטורה גבוהה תתרום להתפתחותן של הפקעות בתוך הקרקע. נוסף על כך, תפוח האדמה נחשב לגידול רגיש יחסית. כך למשל, רטיבות רבה מדי בסביבת הצמח תעודד

התפתחות מחלות עליו וסביבו. בישראל, תפוח האדמה נזרע או נשתל בשתי עונות עיקריות: בסתיו, אז הוא נקטף ונאסף במהלך האביב, ובחורף, אז הוא נקטף בתחילת הקיץ. הזנים הנפוצים ביותר בארץ הם אלמרה, דרגה, דזירה, ווינסטון ומונדיאל. רוב שדות תפוחי האדמה בישראל נמצאים בערבה, ברמת הנגב, בנגב המערבי, בשרון ובגליל העליון.