חיפושית קטנה ומתקיפה

היא נמשכת למשפחת העריים ומעדיפה את המבוגרים שבבניה היא מתפשטת, עוברת, נוברת, מדביקה ומייבשת אותם עד הסוף המר תכירו את החיפושית האסייתית הקטנה שמשתלטת על מטעי האבוקדו ו"עושה להם את המוות".

 

בשנה האחרונה התגלה במטעי האבוקדו באזור השרון מזיק חדש – חיפושית האמברוסיה.

 

חיפושית זו הידועה בשמה Redbay Ambrosia beetle (Xyleborus globratus), פלשה בראשית המאה הנוכחית גם לדרום-מזרח ארה"ב. אמברוסיה שייכת למשפחת האפטה הגדולה ונובר הגפן, אך קטנה מהם בהרבה.

גודלה כ-2 מ"מ בלבד, והיא נוברת תעלות בענפים ובענפונים חיים של עצי אבוקדו. החיפושית הבוגרת נושאת עימה בכיסים מיוחדים המצויים בראשה נבגים של הפטרייה (Raffaelea sp.), המתפתחת ברקמות ענפי האבוקדו וגורמת ריקבון יבש ותמותה של ענפים וענפונים.

 

זחלי האמברוסיה ניזונים מתפטיר הפטרייה, ויוצרים מערכת סימביוטית בין החיפושית לבין הפטרייה. עיקר הנזקים אינם מנבירת החיפושית עצמה, אלא מהתפשטות הריקבון והתייבשות הענפים. החיפושית תוקפת מינים רבים של עצי פרי ונוי, אך נזקיה הם בעיקר במשפחת העריים, וההערכות הן כי היא נמשכת לחומרים נדיפים המופרשים על ידי עצים ממשפחה זו. בדרום-מזרח ארה"ב כבר גרמה החיפושית נזקים קשים לעצים ממשפחת העריים (Lauraceae), אשר אליה משתייך גם האבוקדו (Persea americana). זחליה תוקפים את כל זני האבוקדו המוכרים, אם קיימים הבדלים ברגישות הזנים. כך לדוגמה, הזנים האס וריד נמצאו פחות פגיעים מהפטרייה לעומת זנים אחרים כמו מונרו.בישראל תקפה החיפושית גם אפרסמון ועצי נוי שונים, אך לא גרמה בהם נזקים כמו שגרמה באבוקדו. לאחרונה התפשטה החיפושית למטעי אבוקדו רבים בכל רחבי השרון והיא ממשיכה להתפשט.

 

על פי הנתונים בארה"ב מהירות התפשטותה הטבעית של החיפושית היא 50-30 ק"מ בשנה, ובקצב זה היא עלולה להגיע לכל אזורי גידול האבוקדו בתוך כשנתיים-שלוש. מבוגרים עושים לה את זה יותר.... האמברוסיה מסתבר מעדיפה עצים מבוגרים על פני עצים צעירים, והיא תוקפת בין היתר עצים מתים, בייחוד בולי עץ להסקה. לכן, העברת בולי עץ להסקה או גזם נגוע ממקום למקום מסייעת להתפשטותה.

 

מוצאה של החיפושית הוא מדרום מזרח אסיה, אך שם היא אינה נחשבת למזיק משמעותי. על פי מידע מצפון קרוליינה, בוגרי החיפושית פעילים החל מחודש יוני (בישראל, כפי הנראה אף מוקדם יותר), ועד חודשי החורף הראשונים (דצמבר). מקום חדירתה מאופיין בהפרשת פרסאין על ידי העץ, ההופך ללבן במגעו עם האוויר.

 

אמצעי מניעה 

כיום אין אמצעים ידועים להדברת המזיק. חשוב לבצע סניטציה במטע נגוע ולבער ענפים נגועים ומותקפים. יש לקבור את הענפים הנגועים ואין להשליכם בשטח, שכן החיפושית מסוגלת כאמור, להמשיך ולהתפתח בענפים מתים. בארה"ב נמצא כי הזרקת קוטלי פטריות מקבוצת הטריאזולים לגזעי האבוקדו בתחתית העץ, הביאה לעצירת התפשטות הפטרייה בענפים. ריסוס גזעי העצים והענפים בקוטלי חרקים כנגד החיפושיות עצמן הביא לתוצאות חלקיות וזמניות בלבד במניעת חדירת הבוגרים לענפים. במרבית מטעי האבוקדו בארץ אין משתמשים כיום בחומרי הדברה חריפים. רוב המטעים נחשבים כמטעים אורגניים, וחשוב לזכור זאת, בבואנו להילחם במזיק זה.