חיים בשלום עם חומרי הדברה

קשה לדמיין איך ענף החקלאות המודרנית מתפקד בקנה מידה מסחרי ללא חומרי הדברה. הם מהווים כלי מרכזי לחקלאים במלחמתם נגד פגעים שונים שפוגעים ביבולים ועשויים לפגוע גם בתפוקה החקלאית.

 

רוב חומרי ההדברה הקלאסיים מבוססים על חומרים כימיים סינטטיים, שהינם יעילים מאוד במיגור הפגעים השונים, אך גם בחלקם רעילים מאוד ודורשים הקפדה על כללי בטיחות, הכשרה מתאימה לעובדים ותנאים לשימוש נכון.

הסכנה בחשיפה לחומרי הדברה

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדי שנה משתמשים בישראל בעשרות אלפי טונות של חומרי הדברה ורשימת חומרי ההדברה המאושרים לשימוש מונה כ-1000 מוצרים.

 

בעבר נעשה שימוש נרחב בחומרים ממשפחת הזרחנים האורגניים, הפוגעים במערכת העצבים ונחשבים כרעלים קשים מאוד (חלקם אף היוו בסיס לחומרי לחימה כימיים). כיום, רוב חומרי ההדברה מסוג זה נאסרו לשימוש בארץ וחומרי ההדברה הנפוצים מאופיינים בדרגות רעילות שונות אך פחותות מבעבר.

 

דרכי החשיפה מגוונות וכוללות חשיפה נשימתית, דרך הפה והאף, חשיפה עורית, וחשיפה דרך הרקמות הריריות כגון העיניים.

 

חשיפה מתונה לחומרי הדברה מסוכנים עלולה להוביל למגוון תופעות בריאותיות, בין השאר: לתחושת סחרחורת, בחילה, עייפות, קוצר נשימה ולחץ בחזה. חשיפה משמעותית לריכוז וכמויות גדולות עשוי להוביל להרעלה קשה, וללא טיפול מתאים, במקרים חריגים, אף למוות.      

 

תחלואה כתוצאה מחשיפה בישראל ובעולם

מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מעריכים כי מידי שנה נפגעים במדינות מתפתחות כ-3 מיליון חקלאים כתוצאה מהרעלה קשה וכ-25 מיליון חקלאים סובלים מפגיעות קלות. בארה"ב, לעומת זאת, נפגעו בשנת 2005 רק כ- 100,000 בני אדם כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה. בישראל דווחו באותה שנה על כ-1200 פניות למוקדים רפואיים הקשורות להרעלות מחומרי הדברה (כ-5% בלבד מכלל מקרי ההרעלה). אחוז הפגיעות הגבוה בעולם המתפתח לעומת המערב, נובע בין השאר מההבדל במודעות וההקפדה על ציוד מיגון מתאים ומחוסר פיקוח על סוגי חומרי ההדברה המותרים לשימוש.

 

בארץ, רוב מקרי ההרעלה הם ברמת חומרה קלה עד בינונית ורק מקרים בודדים וחריגים מסתיים במוות. אי הקפדה על כללי הבטיחות והמיגון היא הגורם מרכזי למקרי הפגיעה. כך למשל דווח על מקרה של חקלאי מקיבוץ בצפון שעבד בריסוס מטעי אבוקדו ואפרסמון במשך כשנה וחצי, ללא שדאג להחליף את בגדיו ולהתרחץ לאחר הריסוס וללא שדאג למסננים תקינים במסכת המגן שחבש. החקלאי החל לסבול ממחלת עור מטרידה ומנשירת שיער בכל חלקי גופו, אשר חלפו רק לאחר שהפסיק את העבודה המסוכנת.

 

כיצד תמנעו מחשיפה מסוכנת לחומרי הדברה?

 

בשל הסכנה הכרוכה בחומרי ההדברה, יש לעשות בהם שימוש מושכל ולהקפיד על כל כללי הבטיחות. הדבר נכון כבר בשלב בחירת חומר ההדברה:

        וודאו כי חומר הריסוס שבו בחרתם הינו חומר המאושר לשימוש על ידי הוועדה הבין משרדית שבאחריות משרד החקלאות

        הקפידו על קיום הוראות השימוש והבטיחות המצוינות בתווית על גבי האריזה

        בחרו את חומר ההדברה המתאים לציוד ההדברה שברשותכם ולאופן היישום הרצוי של החומר. אין לעשות שימוש בחומר הדברה שאינו מיועד לציוד ולאופן היישום המצוינים על התווית.

דגש מיוחד יש לשים על שלב הכנת החומר לקראת היישום:

הגנה אישית בזמן הטיפול בחומרי הדברה

בזמן הכנת החומר לריסוס או בזמן ניקוי ושטיפת המרסס יש לנקוט אמצעי הגנה אישית לשם הגנה על חלקי הגוף החשופים.

        לגבי הרגליים - יש לנעול נעליים גבוהות סגורות. רצוי – מגפיים שניתנות לשטיפה במים העשויות מהחומר – ניטריל. אם נשפך חומר על המגפיים יש לשטוף אותן במים מיידית.

        לגבי הפנים – לגבי חומרים מסוכנים בנשימה יש להשתמש במסכת נשימה עם מסנן A2P3 בעל כושר סינון גזים ואירוסולים ועמיד לאבק.
לגבי חומרים מסוכנים אחרים יש להשתמש במסכת פנים פשוטה עמידה לאבק. אם משתמשים במסכת אף-פה, רצוי להיעזר במשקפי הגנה בלתי שבירות.

        לגבי הידיים – יש חשיבות גבוהה להגנה על הידיים. הידיים הן החשופות ביותר והן סופגות בין 60% ל-80% מהחשיפה לחומרי הדברה, בזמן הכנתם לריסוס. יש להשתמש בכפפות, אבל לא סתם כפפות, אלא בכפפות ניטריל, עמידות לחומרי הדברה.

בזמן השימוש בכפפות יש לשמור על הכללים הבאים:
אף פעם אין לחבוש כפפות על ידיים מלוכלכות. חובה תמיד לרחוץ ידיים לפני חבישת הכפפות במים נקיים, רצוי עם סבון ומים. הלכלוך מהווה אמצעי מצוין לחדירת חומרים אל מבעד לעור הידיים.
אין להוריד אף פעם את הכפפות לפני שטיפתם במים נקיים. אחרת עלולות הידיים להזדהם משאריות החומרים שעל הכפפות. תמיד יש לשטפם לפני הורדתם מהידיים.
אין להתפנות לשום התעסקות אחרת (כמו-מענה לטלפון נייד, מנוחה, עישון) לפני שטיפת הכפפות במים נקיים והסרתן מהידיים.
תמיד יש לשטוף שוב את הידיים במים נקיים לאחר הסרת הכפפות מהידיים.

        לגבי הגוף – יש ללבוש בגדים ארוכים אשר יכסו את כל חלקי הגוף.
רצוי להשתמש בסרבלים אטומים למים ולחומרים כימיים.

 

בשלב ההכנה לקראת היישום חשוב גם להקפיד על הנקודות הבאות:

        הימנעו משימוש בנשיפה על מנת לנקות חלקים מהציוד והקפידו לא לקרב אל הפה חלקים מהציוד או חומר ההדברה

        העבירו את חומר ההדברה אל כלי הריסוס באופן איטי וזהיר, כאשר כלי הריסוס הינם יציבים ואתם נמצאים בעמידה נוחה ויציבה

        בדקו אם קיימת נזילה או שחלק מהחומר נשפך. במקרה כזה יש לדאוג למניעת התפזרותו ולאיסוף מידי.

        הקפידו לאטום מיכלים משומשים המלאים למחצה בחומר הדברה

 

בשלב יישום החומר יש לשים דגש על נקודות אלה:

        הקפידו כי יישום חומר ההדברה יתבצע רק על ידי אדם שעבר הכשרה מתאימה, והינו פועל בהתאם לנהלים המקובלים ולהוראות הבטיחות.

 

        הימנעו מאכילה, שתייה, או מביקור בשירותים במהלך פעולות יישום חומר ההדברה. יש להתפנות לכך רק בגמר העבודה, לאחר הסרת המיגון ושטיפת הגוף.

        וודאו כי במהלך פעולת היישום יש במרחק סביר ציוד טיהור בסיסי לשעת חירום, הכולל כמות גדולה של מים וסבון.

        בעת ריסוס חומר הדברה, ריכוז חומר ההדברה אומנם קטן אך גדלה הסכנה לחשיפה נשימתית ועורית. לכן, יש בנוסף להקפדה על מיגון עצמי, יש לקחת בחשבון  את משטר הרוחות ומזג האוויר, על מנת להימנע מיישום לא רצוי של חומר ההדברה שעשוי לפגוע באזורים סמוכים לשדות.  

 

 

 

לסיכום, חומרי ההדברה המודרניים הם ברכה לחקלאים ברחבי העולם, שבזכותם יכולים להגיע לתפוקה ואיכות גבוהות של גידולים חקלאיים. בישראל, כמו במדינות המערב בכלל, מתנהל פיקוח על סוג החומרים המותרים לשימוש ומתקיימת מגמה כללית של מעבר לחומרי הדברה רעילים ומסוכנים פחות. יחד עם זאת, רוב חומרי ההדברה הינם רעילים ויש להקפיד על התמגנות נכונה בשימוש בהם. בייחוד חשובה התמגנות בשלבים בהם נחשף החקלאי לריכוזים גבוהים של החומר, בשלב הכנתו ליישום לפני המהילה. שימוש נכון בחומרי הדברה ושמירה על כללי הבטיחות, יבטיחו לחקלאים עבודה בריאה ותוצרת איכותית.