זבנג ו(לא) גמרנו

כנימת עלה כנימת עלה
כנימת עלה

כנימות עלה, שמשך שנים היו ידועות כאחד המזיקים הקלים ביותר להדברה, מתחילות לאחרונה "להרים את הראש". דווקא אחרי שחשבנו שהצלחנו להדביר אותן, הן מפתיעות שוב ומתחילות להתרבות ללא מעצורים. מדוע זה קורה? ומה הן הדרכים כדי למנוע את זה? כנימות עלה – מהדברה סלקטיבית ועד הדברה אפקטיבית.

מרבית קוטלי החרקים הדבירו אותן במידה זו או אחרת, ומכל החרקים, הן היו האחרונות לפתח עמידות לחומרי הדברה. על פי רוב הודברו כנימות העלה באמצעות תכשירים, שנועדו במקור להדברת מזיקים אחרים (בעיקר מזיקים הניזונים מוהל תאים או צינורות שיפה, המכונים מזיקים מוצצים כגון כנימות עש, ציקדות, כנימות מגן ותריפסים). עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה, שבה כנימות העלה מלוות את הגידול למשך שבועות עד חודשים ולעיתים אף לכל משך חייו. בכותנה לדוגמה, כנימות העלה כבר אינן מופיעות רק בעונת האביב, אלא גם במשך הקיץ. בתות שדה, מלוות כנימות העלה את הגידול במשך כל החורף והאביב, בייחוד בחורפים חמים כמו החורף האחרון. ברימון, נדרשת הדברה ממושכת של כנימות העלה, שכן הן מראות "גילויי חיבה" לא רק ללבלוב הצעיר, אלא מאכלסות גם עלים מבוגרים יותר, במשך רוב עונת האביב והקיץ.

כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים לכך היא שריסוס כנימות עלה באמצעות תכשירים לא סלקטיביים, דוגמת  אקטרה (thiamethoxam), מקנה בטווח המיידי הדברה מעולה אולם מספר ימים לאחר מכן שבה אוכלוסיית כנימות העלה וחוזרת לשטח המרוסס, לעתים אף ברמת אוכלוסייה גבוהה יותר! כך אירע בתפוח, בתות שדה וגידולים נוספים. מכאן, שמדיניות ה'זבנג וגמרנו' שאפיינה את העבר באשר לכנימות עלה הפכה לבלתי רלבנטית. ריסוס אחד כבר אינו די על מנת לפטור אותנו מעונשן של אלה, ואנו נדרשים לחשיבה מחודשת בתחום הדברתן.

השאלה הנשאלת היא  מדוע חוזרות הכנימות לגידולים המרוססים לאחר תקופה קצרה מביצוע הריסוס, ומדוע אף באוכלוסיות גבוהות יותר ?

כנימות ללא מעצורים

מסתבר כי תכשירים שאינם סלקטיביים המדבירים אמנם את כנימות העלה, 'מחסלים' בו בזמן גם את אויביהן הטבעיים של הכנימות (זבובי רחף, חיפושיות טורפות ואחרים). אויבים אלה של הכנימות רגישים לחומרים הבלתי סלקטיביים אלפי מונים מאשר כנימות העלה. הם ישובו לשטח המרוסס רק לאחר זמן רב, שבמהלכו כנימות העלה שבו לגידול וחדלו להיות מושפעות משאריות החומר. כתוצאה מכך שבות הכנימות לגידול המרוסס, אלא שהפעם ה"חזית חשופה". האויבים אינם נמצאים שם כדי לתקוף אותן ולהגביל את התפרצותן, והן הולכות ומתרבות ללא מעצורים.

המטרה היא, אם כן, לפגוע בכנימות העלה, מבלי לפגוע באויבים הטבעיים, וקיימות לכך מספר דרכים:

פגיעה סיסטמית, דהיינו  פגיעה בכנימות העלה דרך הצמח. האויבים הטבעיים אינם באים במגע עם  החלקים הפנימיים של הצמח (צינורות ההובלה ועם פנים התאים), לפיכך לא ייפגעו מתכשירים סיסטמיים אשר אינם מצויים בשטחו החיצוני של הצמח. כמו כן,  אויבים אלה אינם ניזונים מפגרי כנימות עלה, לכן הם גם אינם חשופים לחומר המצוי בפגרי כנימות שהודברו. לצורך העניין, התכשיר אקטרה, אם יינתן דרך הקרקע, באופן סיסטמי לא יפגע באויבים הטבעיים.

שימוש בתכשיר סלקטיבי אשר אינו פוגע באויבים הטבעיים אלא בכנימות העלה בלבד. במקרה כזה, גם הכנימות המעטות ששרדו לאחר חשיפתן לחומר הסלקטיבי תיטרפנה על ידי אויביהן. כך למשל, שימוש בתכשיר הסלקטיבי צ'ס, הפוגע בכנימות העלה בלבד. מנגנון הפעולה של צ'ס (pymetrozine) הייחודי לכנימות עלה מונע למעשה את ייצור הרוק, החיוני לפעולת המציצה מצינורות ההובלה.

בשתי הדרכים הללו מדובר בהדברה בעלת השפעה ממושכת וארוכת טווח הודות לדרך פעולה משולבת הכוללת שימוש בהדברה סלקטיבית והשלמת ההתקפה על ידי האויבים הטבעיים.